אורות הטירה ביצוע 1998 בע"מ נ' בני בכר זועבי לבניה בע"מ

פסק דין

תביעה כספית ע"ס 88,856 ₪ מיום 10.2.08 שעניינה דרישה לקבלת יתרת תמורה עבור ביצוע עבודות חשמל תקשורת ותאורה בקבלנות משנה באתר עבודה בצומת אלייקים.

עמדת התובעת:

בין הצדדים נחתם ביום 15.5.06 הסכם לפיו הזמינה הנתבעת מהתובעת ביצוע עבודות חשמל, תקשורת ותאורה באתר עבודה בכביש 70 בצומת אלייקים. הוסכם בין הצדדים כי חשבונות ביניים ייבדקו בתוך 15 ימים ממועד ההגשה וישולמו בתוך 90 ימים ואילו חשבון סופי ייבדק בתוך 25 ימים וישולם בתוך 120 ימים. הנתבעת לא עמדה במועדי התשלום וכל התשלומים שולמו באיחור.

ב – 26.2.07 הגישה התובעת לנתבעת חשבון סופי אשר הוכתר כ – "חשבון חלקי מס' 6" ולפיו עמדה היתרה לתשלום ע"ס 35,268 ₪ כולל מע"מ. חשבון זה התבסס על חשבון חלקי מס' 5 וצוינו בו ההפרשים המגיעים מאז הגשת חשבון חלקי מס' 5.

הנתבעת לא שילמה לתובעת את היתרה הנ"ל וביום 14.3.07 פנתה אל התובעת בדרישה להמצאת ערבות בנקאית בסכום של 10% מהיקף הפרויקט שאם לא כן יבוטלו תשלומים שבוצעו. דרישה זו לא נכללה בהסכם שבין הצדדים שכן בהסכם זה בוטלו ונמחקו סעיפים 6(א) ו – (ב) שעניינם ערבות. ב – 15.3.07 דחתה התובעת במכתב תשובה את דרישת הנתבעת ולפנים משורת הדין ועל מנת למנוע פתחון פה ושלא ליתן לנתבעת עילה לעיכוב כספים המציאה התובעת לנתבעת ערבות אישית של מנהלה ואולם הנתבעת הודיעה במכתב כי איננה מקבלת הערבות האישית כתחליף לערבות בנקאית.

לאחר חילופי מכתבים מימשה הנתבעת את איומה ולבד מכך שלא שילמה לתובעת את היתרה המגיעה לה ביטלה שיק ע"ס 86,386 ₪ אשר נמסר לתובעת לפרעון ביום 15.4.07. התובעת הגישה את השיק לביצוע בלשכת ההוצל"פ ב – 19.4.07 ובסופו של דבר הסכימה הנתבעת לשלם את סכום השיק ב – 2 שיקים חילופיים. האחד ע"ס 43,389 ₪ ז.פ 18.5.07 והשני ע"ס 43,000 ז.פ. 18.6.07. כנגד קבלת השיקים החילופיים החזירה התובעת לנתבעת את השיק המקורי אשר בוטל. לטענת התובעת התשלומים התקבלו אצלה תחת מחאה על מנת למזער נזקים.

בנסיבות אלה חייבת הנתבעת לתובעת בנוסף ליתרת החוב בסך 35,268 ₪, גם הפרשי הצמדה וריבית עבור חשבונות חלקיים ששולמו באיחור ומע"מ וכן דורשת התובעת את הוצאותיה ושכר טרחת פרקליטה בגין הצורך לנקוט בהליך הוצל"פ לגביית שיק שבוטל וכן פיצוי של 10% מהיקף ההסכם, 30,000 ₪.

טוענת התובעת כי גרסת התביעה לא נסתרה, עמדת הנתבעת הוצגה באמצעות מנהלה אשר לא היה מעורב בעריכת ההסכם ושלבי ביצועו ואיננו מכיר את הפרטים, הנתבעת ויתרה על עדותה של מנהלת החשבונות מטעמה שהייתה לה חשיבות רבה לבירור המחלוקות שבין הצדדים, עד נוסף מטעם הנתבעת שהיה שותף לעריכת ההסכם בין הצדדים ולאישור חשבונות לא זומן לעדות ומהנדסת נוספת מטעם הנתבעת שעדותה יכולה הייתה לשפוך אור על נקודות המחלוקת לא זומנה אף היא. בסופו של יום הוצגה עמדת הנתבעת בצורה סתמית וכללית על ידי עד שאיננו בקי בעובדות, טענת קיזוז שהעלתה הנתבעת וטענה בעניין אי העמדת ערבות בנקאית הוכחו כחסרות יסוד.

עמדת הנתבעת:

ההסכם אשר צורף לכתב התביעה לא נחתם ע"י נציג מוסמך מטעם הנתבעת ועל אף זאת שילמה הנתבעת לתובעת את כל המגיע.

לא זו בלבד שהנתבעת איננה חייבת דבר לתובעת אלא שהתובעת היא זו אשר נותרה חייבת לנתבעת כספים עבור השתתפות במחצית הוצאות השמירה באתר העבודה על פי סיכום שבעל-פה בין הצדדים. הסכום המגיע - כ – 39,649 ₪ בערכים נומינליים.

הוראת הביטול לשיק שנמסר לתובעת ניתנה כדין מכיוון שהתובעת לא עמדה בתנאי הסכם שבין הצדדים ולא המציאה ערבות בנקאית. התובעת אשר פתחה בהליכי הוצל"פ עשתה זאת בחוסר תום לב, תיק ההוצל"פ נפתח ב – 19.4.07 ואילו האזהרה נמסרה לנתבעת לקראת סוף דצמבר 2007 חרף העובדה שהנתבעת שילמה לתובעת את תמורת השיק שבוטל כבר במאי 2007, דהיינו לפני שנודע לנתבעת על פתיחת תיק ההוצל"פ. גם בעת שהחזירה התובעת לנתבעת את השיק היא לא הודיעה לנתבעת כי נפתח תיק הוצל"פ לביצועו של השיק ולא דרשה מן הנתבעת סכום כלשהו מעבר לסכום השיק. משנודע לנתבעת על קיומו של תיק ההוצל"פ נדרשה התובעת לפעול לסגירת התיק והתיק נסגר. התביעה המוגשת על ידי התובעת לקבלת הוצאות ושכר טרחה היא נסיון לגבות סכומים נוספים בקשר להליך שהסתיים ואין לאפשר זאת. אדרבא הנתבעת היא זו אשר הייתה זכאית לדרוש מן התובעת תשלום הוצאות ושכ"ט בגין הטיפול בתיק ההוצל"פ שלא היה לו מקום מלכתחילה. מעצם העובדה שהשיק המקורי הוחזר לנתבעת יש להסיק ויתור על כל טענה ודרישה נוספת.

בתצהיר במקום עדות ראשית של מנהל הנתבעת הוסיף המנהל וטען כי איחורים בביצוע תשלומים אין לזקוף לחובת הנתבעת שכן על פי המוסכם בין הצדדים מבוצעים התשלומים רק לאחר אישור הפיקוח מטעם המזמין. איחורים ככל שהיו בביצוע תשלומים נבעו מכך שעבודות התובעת לא אושרו. דרישת התובעת לתשלום הפרשים איננה אלא נסיון להתעשר על חשבונה של הנתבעת שלא כדין שכן דרישה כזאת לא הוצבה באף לא אחד מהחשבונות החלקיים שהגישה התובעת. החשבון האחרון אשר הוגש ע"י התובעת נבדק ע"י מנהלת החשבונות, אושר לתשלום סך של 70,343 ₪ ובתאריך 8.3.07 העבירה התובעת לנתבעת חשבונית מס מס' 0983 על הסך הנ"ל והחשבון שולם. החישובים אשר ערכה התובעת לאחר מכן על גבי חשבון מס' 6 לא הוצגו לפני הנתבעת ובוודאי שלא אושרו לתשלום.

יש לזכור כי התובעת נסמכת על עדות יחידה של מנהלה אשר יש להתייחס אליה בזהירות כמתחייב מהוראת סעיף 54(2) לפקודת הראיות. התובעת נמנעה מלהציג מסמכים רלוונטיים, לא צורף אישור מזמינת העבודה לעניין העבודות שהתקבלו ללא הסתייגות והסכומים לתשלום. התובעת היא זו אשר הייתה אמורה לזמן עדים, גם אם מדובר באנשי הנתבעת, אם לטענתה עשויה היא למצוא תימוכין לעמדתה בעדותם. התובעת לא הוכיחה כי חשבונות שולמו באיחור. לא ברור מתי אושר כל חשבון וכפועל יוצא מכך מתי קמה הזכאות לתשלום ומועד התשלום בפועל. התובעת אף לא דרשה במהלך ההתחשבנות אל מול הנתבעת תשלום הפרשים על דרך הכללתם בחשבונות החלקיים אשר הוגשו. אדרבא הרי גם לשיטת התובעת חשבון מס' 6 סיכם את כל דרישותיה הכספיות. הטענה כי התובעת זכאית לפיצוי בסך 10% מערך החוזה נטענת כטענה בעלמא.

דיון:

דוחה אני את טענת הנתבעת כי ההסכם עליו נסמכת התביעה לא נחתם על ידי נציג מורשה מטעם הנתבעת ולפיכך אין לו נפקות. בחקירתו הנגדית טען מנהל התובעת כי מטעם הנתבעת חתם על ההסכם אדם בשם ח'אלד אשר הציג עצמו כאחד ממנהלי הנתבעת. מנהל הנתבעת מאשר כי הוא וח'אלד מורשי חתימה בחשבון הנתבעת ולגבי מערכת היחסים הפנימית בין השותפים הסביר:

"אני אחראי על הכספים ועל החוזים בחברה הנתבעת. אני מוגדר כמנכ"ל החברה. אני וח'אלד מורשי חתימה בחשבון החברה בבנק אבל כאשר הדברים נוגעים לחוזים אני לבד חותם".

וכן הוסיף:

"אין החלטות רשמיות של החברה בקשר להגדרת תפקידים של כל אחד מאיתנו ומי מוסמך לעשות מה בכל גזרה. זהו הסדר בעל פה ביני ובין ח'אלד. הסיכום ביני ובין שותפי הוא שאני אחראי על העניינים המנהליים והוא על העניינים המקצועיים". (עמ' 10 לפרוטוקול 18-23).